כל מי שגדל בשנות השבעים, שמונים, אפילו בתחילת שנות התשעים, זוכר בוודאי את משחקי הרצפה, סביבם היה נהוג לשבת בחברותא ולשחק. אלו היו משחקים שמותאמים לילדים, למבוגרים, היו אילו משחקים שדרשו אסטרטגיות וטקטיקות שונות, לעיתים אלו היו משחקים שכללו אמצעים וחלקים לצורך הרכבה ולעיתים חלקים אחרים. תלוי במשחק.

עם הזמן, אנחנו יכולים לראות חזרה אל אותם משחקים, הן בקרב הורים שמשחקים עם הילדים שלהם, הן בקרב צעירים שבוחרים לשחק בהם עם חבריהם, וכן אנחנו יכולים לראות שימוש ניכר במשחקי רצפה בקרב הפעלות שונות, הן עבור ילדים ונערים, חיילים, מבוגרים ועוד.

משחקי רצפה יש בהם הרבה תועלת, מעבר לעניין ולכיף. לא משנה אם מדובר במשחקים בהם המשתתפים אמורים לשחק אחד עם השני או אחד נגד השני, לא משנה אם מדובר במשחקי אסטרטגיה או משחקי הרכבה. אנחנו יכולים למצוא בהם תועלות רבות, כפי שנוכל לראות מיד, אשר יכולים לשמש אותנו בשלבים שונים בחיים שלנו.

ראשית, עצם זה שמשחקים ביחד זו כבר מעלה. במקום שכל אחד ישחק עם מכשיר הסלולר שלו או עם המחשב, כאן הוא נדרש לשחק בקבוצה, מול אחרים שיושבים מולו. מדובר בפעולה חברתית לכל דבר. נכון שזה משחק וכל אחד רוצה לנצח, אבל יש כללים ברורים, יש גם כללי התנהגות שכל אחד אמור לפעול על פיהם. אי אפשר לסטות מהם.

שנית, במסגרת משחקי רצפה כל אחד רוכש מיומנויות שונות. בין אם אלה מיומנויות חברתיות או אחרות. אלה דברים שאנחנו לא בהכרח יכולים לרכוש במסגרת אחרת. אנחנו לומדים כיצד לעבוד עם ונגד אחרים, אנחנו לומדים כיצד לייצר תהליכים, איך לחשוב בצורה מסוימת. יש לכך משמעות.

שלישית, משחקי רצפה מחייבים אותנו לדברים מסוימים. למשל, הם מחייבים אותנו להיות סבלניים, לבצע תהליכים, להסתכל על התמונה הרחבה, לא לעשות דברים במהירות. לכך יש להוסיף את מה שציינו בדבר התנהגות אנושית מסוימת, עמידה בכללים. אלה מסוג הדברים שבכל גיל, ובוודאי בקרב ילדים ונערים, הם מאוד חשובים.

אין זה פלא שאנחנו רואים חזרה אל משחקי ריצפה, שכן הם מעניקים לנו משהו שאנחנו לא נקבל בשום משחק מחשב.