טיפים סופר-פרקטיים למדריכים: איך להפוך כל פעילות רגילה למאיץ מיומנויות חברתיות
יש לכם כבר פעילות מוכנה? מעולה. לפני שממציאים את הגלגל, אפשר לקחת כמעט כל משחק מוכר (מחבואים, דג מלוח, כדורגל, “הדגל”, תחנות, משחקי מים) ולתת לו “שדרוג חברתי” קטן. השדרוגים האלה הם ההבדל בין “העברנו זמן” לבין “הקבוצה יצאה מפה מגובשת יותר”.
הנה ארגז כלים פשוט שאפשר לשלוף בכל יום קייטנה, גם כשחם, גם כשאין כוח, וגם כשילדים כבר אכלו יותר מדי בייגלה. קראו על פעילות חוויתית לשבועות בסמארטווד
1) חוק 1 שמחליף את כל האווירה: “אף אחד לא נשאר לבד”
בכל משחק שיש בו הדחה/יציאה/המתנה, יש סכנה שילדים יישארו בצד ויבנו לעצמם סיפור בראש (“אני לא שייך”). במקום לבטל משחקים כאלה, פשוט משנים את המכניקה:
במקום “מי יוצא – מחכה בחוץ”, עושים “מי יוצא – נהיה עוזר/ת שופט/ת”
או “רץ/ה חופשי/ת” שמחזיר/ה שחקנים למשחק במשימה קטנה
או “קבוצה שנצברה בחוץ” שהופכת לקבוצת בונוס עם משימה מצחיקה
התוצאה: אין ילדים תקועים, ויש יותר תפקידים חברתיים חיוביים.
2) 2 דקות של “חימום קשר” לפני הפעילות
זה נשמע קטן מדי כדי לעבוד — וזה בדיוק למה זה עובד. לפני שמתחילים, עושים חימום קצר בזוגות או שלישיות:
ספר/י לבן זוג משהו מצחיק שקרה לך השבוע
תן/י “כיף” ושם פרטי + משהו שאת/ה טוב/ה בו
כל אחד אומר מה הוא רוצה שיקרה היום בקבוצה (מילה אחת)
השיחה הקטנה הזו שוברת קרח, מורידה ביישנות, ומייצרת תחושת “אנחנו פה ביחד”.
3) “משימות סודיות” – גורם הסקרנות שמחבר ילדים
מחלקים ל-5–8 ילדים (לא לכולם) פתקים עם משימה חברתית קטנה להמשך המשחק, בלי שאחרים ידעו:
לגרום למישהו לחייך
לבקש עזרה פעמיים בצורה מנומסת
לתת מחמאה אמיתית אחת
להציע רעיון לקבוצה ואז לשאול “מה אתם חושבים?”
להזמין ילד אחר להצטרף
בסוף הפעילות עושים חשיפה: “מי חושב שהוא קיבל מחמאה ממשימה סודית?”
זה מגביר מודעות חברתית בלי דרמה ועם הרבה צחוק.
4) “החלפת תפקידים כל 4 דקות” – טריק למניעת קיבעון חברתי
במשחק קבוצתי, תמיד יש את אותם מובילים, אותם שקטים, אותם רצים. אם לא משנים כלום, זה רק מתחזק. אז שמים טיימר:
כל 4 דקות מחליפים קפטן/ית
כל 4 דקות מחליפים “אחראי/ת חוקים”
כל 4 דקות מחליפים “אחראי/ת עידוד” (תפקיד ענק, אגב)
זה נותן הזדמנות למי שבדרך כלל פחות בולט, ומלמד את הבולטים להוביל בלי לשלוט.
5) שאלות סיום שעושות אפקט וואו (בלי לחפור)
בוחרים שאלה אחת בלבד, ורק בסוף. הנה בנק שאלות שעובד כמעט תמיד:
מי עזר לך היום, ואיך?
מתי היה רגע של “וואלה, אנחנו צוות”?
איזה משפט היית רוצה לשמוע מחבר מחר?
מה תעשה אחרת בפעם הבאה כדי שהקבוצה תצליח יותר?
מישהו עשה משהו קטן שהיה גדול – מי זה?
החוכמה היא לא לקבל נאום. משפט אחד מכל ילד, וזה סוגר יום עם תחושת ערך.
סיכום קצר: קייטנה טובה בונה זיכרונות, קייטנה חכמה בונה אנשים
ברגע שמפעיל/ה מתחיל/ה להסתכל על פעילות דרך עדשה חברתית, הכל נהיה קל יותר: בעיות הופכות לאימון, רעש הופך לאנרגיה, והקבוצה נהיית שותפה במקום קהל. וזה מרגיש קליל ושמח, אבל משאיר משהו עמוק אצל הילדים — משהו שהם לוקחים איתם הרבה אחרי שהארטיקים נגמרים. לקטלוג של סמארטווד

כתיבת תגובה